הגיעו לעסקך פקידי המס לביצוע ביקורת על ספרייך? אין מה להילחץ!

מה מותר ומה אסור למבקרים
א. המבקרים חייבים להזדהות בפניך ע"י הצגת תעודת מבקר מס הכנסה.
ב. הם רשאים להיכנס למקום העסק אך אין להם רשות להיכנס לביתך ללא צו מבית המשפט.
ג. הם רשאים לשאול כל שאלה בקשר לעסקך ולתעד אותה באמצאות טפסים.

בסיום הביקורת ובטרם אתה חותם על טפסי הביקורת חובה עליך לבדוק היטב את הרשום בטפסים והאם הרשום תואם את המציאות בשטח ואת התשובות שסיפקת. במידה ואין זה תואם עליך לדרוש לתקן את אי ההתאמות במלואם. בסיום הביקורת, נדרש ממך לחתום על הטפסים ועליך לדרוש העתקים.

הזכויות שלך מול המבקרים
א. אתה זכאי לשתוק ולא לענות (אך איננו ממליצים על כך).
ב. אם אתה לא בטוח בתשובתך תאמר "איני יודע", או "לא זוכר" – אל תפחד.
ג. אתה רשאי להתקשר לרואה החשבון שלך תוך כדי הביקורת על מנת שידבר עם המבקרים ויענה על שאלותיהם בנושאים שאתה לא יודע ואף לבקשו אם צריך להגיע פיזית לעסק.
אל תתחמק ממתן תשובות שכן זה מעורר חשד אצל המבקרים ורצוי להימנע מכך, אם אינך יודע ו/או לא בטוח בתשובותיך אל תתבייש לומר "איני יודע", או "לא זוכר"

ישנם מספר סוגים של ביקורות המבוצעות ע"י שלטונות המס:

ביקורת ניהול ספרים
עם פתיחת העסק יש לקבל יעוץ מרואה חשבון איזה ספרים לנהל וכיצד לנהל את הרישומים בעסק והדיווחים להנהלת החשבונות.
לכל סוג עסק יש חובת ניהול ספרים שונה וזאת לפי תקנות ניהול ספרים של מס הכנסה. היקף ניהול הפנקסים תלוי במחזור העסק, בכמות העובדים בעסק, ובסוג העסק. ישנן הוראות שונות לכל סוג עסק ויש למלא את כל ההוראות במדויק אחרת עומדת ברשותם האופציה לפסילת הספרים והתוצאות של פסילה כזו יכולות להיות הרסניות.
שלטונות המס מרבים לערוך ביקורת ניהול ספרים אצל הנישומים, במיוחד אצל עוסקים חדשים מאחר והסבירות לטעויות אצלם בשלבי ההתחלה, גדולה מאוד.
אין נוסחה לחיזוי מועד הביקורת ולתקופת הזמן בין הביקורות באותו עסק והיא יכולה להיערך מסיבות שונות ובין היתר: לקראת דיון שומה במס הכנסה ו/או לאחר בקשות חוזרות ונשנות להחזרי מס ו/או במסגרת מבצעים שונים לפי אזורים או לפי סוג העסק.

ביקורת מחלקת ניהול ספרים של פקיד השומה.
לכל עסק יש את התוספת בהוראות ניהול ספרים המתאימה לעסקו וצריך לדעת להתאים את התקנות לסוג העסק.
יש לבדוק מדי שנה האם לא נדרש לשנות את ניהול הספרים בשל גידול במחזור או בהגדלת מספר העובדים או בעיסוק נוסף על הקיים.
לקביעת סוג ניהול הפנקסים לניהול יש חשיבות ממדרגה ראשונה וחובה לקבל על כך ייעוץ מרו"ח בטרם מתחילים להפעיל את העסק.

מה בודקים המבקרים?
א. באם הנבדק מנהל את כל הספרים שאמור לנהל על פי התוספת המתאימה בהוראות ניהול ספרים.
ב. באם צורת הרישום באותם ספרים היא בהתאם לנדרש (שם הלקוח וכתובתו מופיעים, המסמך מפרט את המוצרים/שירותים שנמכרו/שניתנו, כל מוצר/שירות מפורט בשורה נפרדת, יש מחיר לכל יחידה וכמות היחידות שנמכרו, יש תאריך וכמובן חתימה).
ג. מבוצעת בדיקה של התקבולים שמופיעים בתנועות הבנק.
ד. באם הועברה חשבונית מקור ללקוח (ולא נשארה בפנקס).
ה. באם יצאה קבלה ונרשמו בה כל פרטי התקבול.
ו. באם הסכום שנכס לבנק תואם לסכום שנרשם בקבלה ובחשבונית המס.

ביקורת אגף השומה ע"י פקיד השומה.
ביקורת זאת נערכת בדרך כלל אחת מספר שנים. פקיד השומה רשאי תוך ארבע שנים מתום שנת המס שבה הוגש הדו"ח לבדוק את הדו"ח ולאחריו לאשר אותו או להוציא שומה לפי מיטב השפיטה. על כן רצוי להגיש את הדו"ח השנתי לפקיד השומה עד לתום השנה שלאחר שנת הדו"ח. הגשת הדו"ח בראשון לינואר בשנה שלאחר מכן תאפשר לפקיד השומה להאריך את אפשרות בדיקתו בשנה נוספת (איחור של יום אחד יכול לעלות ביוקר)

מה בודק פקיד השומה?

במישור ההוצאות
א. האם ההוצאות הן בייצור הכנסה או הוצאות פרטיות.
ב. האם ההוצאות שנרשמו היו על סמך אסמכתאות נאותות וקבילות.
ג. האם סך ההוצאות שנדרשו הינו סביר בהתייחס לשנים קודמות.
ד. האם ההוצאות שנדרשו הן שוטפות או הוניות.
ה. האם כל ההוצאות שנרשמו שייכות לאותן שנות מס או שמה לשנים הבאות.
ו. האם היו הוצאות בגין מכירת נכסים ורישומם נגד ההכנסה מאותה מכירה.

במישור ההכנסות
א. האם דווחו כל ההכנסות.
ב. האם יש הכנסות שנדחו לשנים הבאות.
ג. בדיקת סבירות ההכנסות ביחס לשנים קודמות וביחס לאחוזי הרווחיות של העסק.
ד. האם יש הכנסות ממכירת נכסים והאם דווחו במסגרת עסקאות רווח הון.

בדיקות נוספות (בחברות)
א. נבדק האם יש העברות בין חברות קשורות
ב. האם יש משיכות של בעלי מניות מהחברה.
ג. נבדק דו"ח ההתאמה לצרכי המס שהוגש עם הדוחות הכספיים.

ביקורת ניכויים של פקיד השומה.
גם ביקורת זו נערכת בדרך כלל אחת למספר שנים ונבדקים בה מספר נושאים הקשורים להוצאות עודפות ולניכויי מס כגון:

א. ניכוי מס במקור מספקים, מעובדים, מתשלומי שכר דירה עבור העסק (קיימת חובת ניכוי מס של 35% מהתשלום).
ב. נבדקים ניכוי מס מתשלום דיבדנדים לבעלי המניות
ג. זקיפת שווי הטבות לעובדים, כגון: רכב, טלפון נייד, שכר דירה והטבות אחרות.
ד. ניכוי מס לעובדים בהתאם לתקנות.
ה. שלכל עובד יש טופס 101 מלא וחתום בצורה מלאה (נדרש למלא בכל תחילת שנה).
ו. האם בוצעו תאומי מס לעובדים שציינו כי עובדים במקום עבודה נוסף.
ז. האם שולם היטל מס לעובדים זרים (במידה והעסק מעסיק).
ח. האם נקודות הזיכויי לעובדים ניתנו כמגיע על פי החוק.
ט. נבדקות הוצאות נסיעה לחו"ל – קיום של דוח נסיעה לחו"ל ומילוי הסכומים בו בהתאם לתקנות. תאום סכומים שהינם מעבר לתקרות המותרות בתקנות מס הכנסה.
י. הוצאות אירוח וכיבוד – שהוכרו רק 20% מהוצאות הכיבוד במקום העסק בלבד.
יא. כיבודים וארוחות במסעדות – בדיקה שלא נדרשו בספרים מאחר ולא מוכרים, למעט אירוח אורחים מחו"ל.
יב. מתנות לעובדים – שלא עברו את התקרה המוקצבת לעובד בתקנות.
יג. תשלומים לקופת גמל לעובדים – שלא נדרשו הוצאות מעל התקרה המותרת לפי התקנות.
יד. האם שולמו מקדמות בגין אותן הוצאות עודפות המפורטות לעיל.

ביקורת מס ערך מוסף.
ישנן מספר סיבות בהם מס ערך מוסף עורך ביקורת בעסק:
1. בדיקה רנדומלית – העסק נפל במדגם.
2. במסגרת מבצע ביקורת ענפי שעורך מס ערך מוסף ברחבי הארץ.
3. על פי מידע נקודתי ספציפי שהתקבל אצלם.
4. עסקים שמדווחים באופן קבוע על החזרי מס (במיוחד עסקים שהעיסוק שלהם לא תואם את סוגי העסקים שמקובל בהם החזרי מס תכופים).
5. עסקים שהנתונים המדווחים עליהם אינם תואמים באופן סביר את נתוני הענף אליו הם משתייכים (למס ערך מוסף קיימת מחלקה כלכלית אשר לה יש אומדנים ותחזיות לכל סוגי העסקים).

מה בודק המפקח?
א. האם התשומות שנדרשו הם עפ"י חשבוניות מס מקור ולא העתקים?
ב. האם בחשבוניות מעורבות עם הוצאות פרטיות נתבעו התשומות היחסיות?
ג. האם נדרשו תשומות שאסור לנכותם כגון: מע"מ תשומות מרכישת רכב פרטי.
ד. האם אחוז הרווח הגולמי המדווח תואם את התחשיבים הכלכליים של רשות המיסים?
ה. האם נדרשו תשומות המשויכות להכנסות הפטורות ממע"מ?

משרדנו מתמחה במתן יעוץ בנושאים אלו ומייצג את העוסקים בפני רשויות המס השונות בכל ההיבטים הקיימים. צור קשר לקבלת ייעוץ וליווי.